למצוא את הפלוס

פרק 51: עוברים מ-Feedback ל-Feed Forward

בפרק 51 של "למצוא את הפלוס," אירחתי את ד"ר דינה ניר לשיחה מרתקת על המעבר משיחות Feedback ל-Feedforward במקומות עבודה. בסוף השנה הקלנדרית, ארגונים רבים מקיימים שיחות הערכה כדי להציב יעדים לשנה הקרובה ולסכם את ההישגים המקצועיים של השנה שחלפה. אך בפועל, רוב העובדים אינם נהנים משיחות אלה, וגם המנהלים לא תמיד רואים בהן כלי יעיל. השאלה היא – האם בכלל כדאי לקיים שיחות הערכה? ואם כן, איך הופכים אותן לכלי אפקטיבי עבור כל הצדדים?
ד"ר דינה ניר, יועצת ארגונית בכירה, ראש תוכנית ה-Executive MBA בקריה האקדמית אונו וחוקרת בתחומי פסיכולוגיה חיובית, מו"מ וקונפליקטים באוניברסיטת רייכמן, מזהירה ששיחות הערכה עלולות לפגוע במערכת היחסים עם העובד. הפער בין ההערכה שלה העובד מצפה לבין מה שהוא מקבל בפועל עלול לעיתים ליצור משבר אמון ולהוביל לתחושת תסכול.
אז מה אפשר לעשות אחרת? ד"ר ניר מציעה גישה שונה: לא להמתין לשיחת הערכה שנתית, אלא לקיים שיחות קבועות במהלך השנה. בנוסף, היא ממליצה לקיים כמה שבועות קודם לכן שיחת Feedforward. מטרת ה-Feedforward היא לנתח הצלחות קודמות ורגעי שיא של העובד ולהבין מהם הגורמים שתמכו בהן – כדי ליישם את אותן תובנות בעתיד.
 בפרק אנחנו מדגימים יחד, הלכה למעשה, כיצד לקיים שיחת Feedforward ומציעים כלים שיאפשרו גם לכם לאמץ את הגישה הזו בארגון. מוזמנים להאזין!

פרק 50: חמישים גוונים של אושר

לפני שנתיים יצאתי למסע הזה עם הפודקאסט למצוא את הפלוס. לכבוד הפרק ה-50 נענתי לאתגר ולהיות בצד שעונה על השאלות במגרש הביתי של ״למצוא את הפלוס״ וכך רועי ווסט, בוגר האקדמיה לאושר והמפיק הוא האורח שתפס את כיסא המארח וישב איתי לשיחה בניסיון להבין מה למדנו מהפודקאסט, איך משתנה עולם האושר הארגוני והפסיכולוגיה החיובית בזמן מלחמה ועמדנו על חשיבות טיפוח המפתח המנטלי, הקוגנטיבי, הרגשי, הפיזי והחברתי שלנו. בנוסף, נגענו בסוגיה חשובה, איך עצמאיים יכולים לדאוג לאושר שלהם.
אז אתם מוזמנים להאזין לפרק מעט שונה מהרגיל.
שלכם,
אורן

פרק 49: גברים ורגשות: לשבור את מעגל השתיקה

כולנו מכירים את הסטיגמות שגברים צריכים להיות אסופים, חזקים, ובמקרים רבים אין להם את הלגיטימציה לשתף ברגשותיהם. בפרק זה צללנו לעומק הקשר בין גברים ורגשות יחד עם תמיר אשמן, העוסק בטיפול פרטני וקבוצתי, מנחה סדנאות, מנהל יחד עם ד״ר אורן גור את התוכנית להכשרת מנחי מעגלי גברים באוניברסיטת תל אביב וביחד עם אשתו מאיה בן יעקב, מנהל את בית הספר ליחסים ללמוד לכעוס נכון.
״זו לא תופעה ביולוגית״, אומר תמיר, ומסביר שהרבה מכך נובע מהסללה חברתית. בהקשר הישראלי, שבו המדינה נוסדה ומתקיימת בין מלחמות וטראומות, המשטור של הגבריות מתעצם עוד יותר. החדשות הטובות הן שיש גברים רבים שהבינו את המחיר של גבריות רעילה – אותה גבריות שמובילה לעיתים להתפרצויות זעם, אלימות, התמכרויות ואפילו אובדנות. האירועים הקשים של 7 באוקטובר העמיקו את תחושת חוסר האונים, אך עבור רבים, העזרה אינה מובנת מאליה, מה שמוביל למחירים כבדים בבריאות הפיזית והנפשית.
הפרק הזה אינו מיועד רק לגברים – הוא חשוב גם לנשים, בין אם הן אמהות או בנות זוג, שמעוניינות להבין יותר את המקום הרגשי של הגבר בחייהן. השיחה עם תמיר, מעבר לעיסוק בכאב ובקשיים, מביאה מסר של תקווה ויכולת לשנות ולרפא גברים, משפחות ואת החברה שלנו

פרק 48: צמיחה פוסט-טראומתית

אנחנו לקראת ציון שנה לאירועי 7 באוקטובר, כשהמלחמה עדיין נמשכת ומביאה עמה פצעים חדשים, חטופים שנרצחים וחיילים שנופלים, החברה הישראלית מתמודדת עם עומס הולך וגובר של טראומות. איך ניתן להתמודד עם הטראומה? והאם אפשר לצמוח מתוכה?בפרק זה, ד"ר עוז גוטרמן, ד"ר לפסיכולוגיה וראש החטיבה למשאבי אנוש במכללה האקדמית גליל מערבי, מסביר את מושג הצמיחה הפוסט-טראומתית (PTG) ומתאר את הדרכים המובילות לצמיחה בעקבות טראומה​. ניתן להרחיב על כך גם באמצעות את קבוצת אנשי המחר בפייסבוק​ אותה הוא מוביל ו​בנוסף ד״ר גוטרמן מגיש ​את הפודקאסט עולם חדש מופלא.
ד"ר גוטרמן מצביע על כך שהפעולות הנדרשות לצמיחה לרוב נוגדות את האינסטינקטים שלנו – למשל, חיילים שחוו טראומה לעיתים מצופים לדבר על כך מיד, אך לעיתים דווקא זו אינה הפעולה הנכונה עבורם. בפרק נדון גם כיצד לזהות סימנים המעידים על הצורך בהתערבות ותמיכה כאשר מישהו קרוב לנו חווה טראומה.​ האזינו לפרק חיוני בימים קשים אלה. הטראומה אינה ניתנת למניעה, אך יש לנו את היכולת לסייע לצמוח מתוכה.

פרק 47: הארגונים של העתיד

בפרק זה, אנו מביטים אל עבר העתיד עם ד"ר רועי צזנה, עתידן וחוקר עתידים ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב. בעוד אנו מתמודדים עם מציאות קשה של מלחמה, יש לנו נטייה להביט לאחור ולהסיק מסקנות לעתיד מתוך העבר. אך האם באמת מה שהיה הוא שיהיה? ד"ר צזנה מציע נקודת מבט חדשה ושאפתנית להתארגנות מחדש של מדינת ישראל, כזו שתבטיח חיים בשלום לכל המגזרים.
בהמשך, ד"ר צזנה חוקר כיצד יראו ארגונים בעולם שבו הבינה המלאכותית משחקת תפקיד מרכזי. הוא צופה שבעתיד יקומו ארגונים אוטונומיים שבהם רוב הפונקציות ינוהלו ויבוצעו על ידי בינה מלאכותית. הוא ממליץ לנו כבר היום להתחבר ולהתיידד עם הטכנולוגיה הזו, ולעצב כלים שיסייעו לנו בעבודתנו.
מה שמייחד את ד"ר צזנה הוא האופטימיות שהוא מביא עמו לתחזיותיו לגבי העתיד, תכונה שכולנו זקוקים לה בזמנים אלו. הצטרפו אלינו למסע מרתק אל עבר הארגונים של המחר.

No Bullshit Leadership - פרק 46

אחד החורים השחורים של עולם הניהול הוא הפער בין מה שמנהלים אומרים למה שהם מתכוונים באמת. זה לא נעשה בכוונה להזיק לעובד, אלא לרוב דווקא בניסיון לגשר בין הצרכים האנושיים לצרכים הניהוליים. בפרק הזה ישבתי לשיחה עם ד״ר דוד ברקוביץ׳ פסיכולוג, יועץ ארגוני ומפתח תכנית No Bullshit Leadership. צללנו לעומק המושג ה-No Bullshit וחקרנו איך אפשר ליישם את זה הלכה למעשה גם במצבים מורכבים כמו ניהול בעת מלחמה. איך מדברים עם מי שחזרו לעבוד אחרי הרבה ימי מילואים? איך מדברים על משימות, אבל גם שומרים על שלומם? דוד הסביר והדגים, איך דווקא בניסיון לשמור על אנושיות אנחנו עלולים לייפות דברים, לנסח משהו באופן שלא התכוונו אליו, מה שמוביל אותנו למחוזות הבולשיט.
אז למה -No Bullshit הוא כלי ניהולי חשוב? ואיך נצליח ליישם אותו כמנהלים? הצטרפו לפרק בו למדתי על חשיבות השיח הפנימי לפני שמוציאים מסר החוצה, שהתעקשות על מה שחשוב לנו מבלי לייפות את המסר, יכול דווקא לתרום לאושר הארגוני.

פרק 45: מה היקום רוצה מאיתנו

העולם כמו שהכרנו מתערער מאד בשנים האחרונות. האנושות עוברת תהליך שינוי תודעתי במעבר מעידן ישן של תודעת צמצום לעידן חדש של תודעת חירות. ואנו בישראל מרגישים זאת בעצימות גבוהה.מיקי אלון, היא עורכת דין, יועצת ומלווה עסקית, מתקשרת וחוקרת תודעה שגילתה את יכולות התקשור לפני כ-26 שנה. מאז הקורונה מיקי עוסקת בהסברת הסדר היקומי בתוך הכאוס העולמי, קרי מדוע ולמה קורה מה שקורה בעולם.בפרק מיקי מנסה להראות כיצד כל מה שמתחולל בעולם קשור קשר ישיר לתהליך המעבר לעידן חדש. זהו עידן שמתאפיין באנרגיה נקבית יותר המאזנת בין הנקבי לזכרי, תוך שהיא שמה את הפרט במרכז ומתוכו נבנה הקולקטיב.נכון להיום, אומרת מיקי, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך המעבר שהיא מדמה אותו לתעלת לידה חשוכה ואינטנסיבית הלוחצת לנו על כל הנימים הכי עמוקים של הקיום שלנו. המעבר פותח לנו פצעים שורשיים ומעלה אצל כל אחד מאיתנו שאלות של זהות ושייכות. הוא גם נושא בתוכו את כל המלחמתיות שאנו עדים לה בשנים האחרונות. התקופה הזאת יוצרת משבר עמוק ברמת הפרט והחברה. אבל מיקי מנסה להפיח בנו תקווה ולכוון אותנו לעצמנו ולתהליך שכל אחד אחראי ברמה האישית לעשות בדרכנו לעידן חדש טוב ובריא יותר.

פרק 44: מיישמים מנהיגות חיובית

להטמיע מנהיגות חיובית בארגון זה לא עניין פשוט, בטח לא בארגונים גדולים, גלובליים, טכנולוגיים עם הרבה מהנדסים ועל אחת כמה וכמה אחרי 7 באוקטובר.ריבי ברוך דירקטורית משאבי אנוש גלובלית בחברת Nice, מספרת שדווקא בתקופה הקשה היא זיהתה צימאון למשהו חיובי. בדרך היו אתגרים כמו לרתום את המנהלים להאמין במנהיגות חיובית ואחר-כך איך להטמיע בשגרת היומיום שינויים מעשיים. לתהליך היו גם מתנגדים שתחילה באו בגישה יותר צינית, אבל גם להתנגדות, היא אומרת, צריך לתת מקום ובסוף הזמן עשה את שלו וגם הם קפצו למים.
ומה היתה ההשפעה? מנהל אחד, למשל, שם לו תזכורת ביומן, להגיד תודה לאנשים שעובדים איתו. דבר שלא עשה בעבר עיצב מחדש באופן חיובי את הקשר שלו עם העובדים. מנהל אחר הטמיע את קלפי החוזקות בתהליכי אחד על אחד ואפילו לקח את הקלפים איתו לרילוקשיין ומנהלים אחרים הוסיפו חקר הצלחות לישיבות השבועיות. 
הקשיבו לפרק בו ריבי ואורן מדברים על תהליך יישום מנהיגות חיובית בארגון במציאות מורכבת.

פרק 43: מחזיקים את הטוב ביחד?

יותר משמונה חודשים עברו מתחילת המלחמה, ומוצא לא נראה באופק. האם במצב זה מותר לשמוח או לא? איך אפשר לעשות טוב ולדבר אפילו על אושר שהדברים מתפרקים?כדי למצוא את העוגנים החיוביים, אורן ישב לשיחה עם אפרת שקד, מנהלת תוכנית מנהיגות מתנדבת בג׳וינט אלכ"א ישראל ובעבר מנכ״לית מודל עשיית הטוב בקבוצת אריסון. אפרת בחרה כל פעם פתק עם מילה שקשורה לעולם עשיית הטוב. כל מילה פתחה כיווני חשיבה מרעננים שחשובים בימים אלו, כי הרי גם בימים אחרים, שיגרתיים הרבה יותר, עולם העבודה מזמן לנו אתגרים רבים, למשל, כאשר אנחנו נאלצים לפטר עובדים ומנהלים.האזינו לפרק שעוסק בפירוק ובהרכבה ובכל פתק שאפרת מוציאה, נסו לחשוב איפה הוא פוגש אתכם.

פרק 42 : מה הסיפור שלך?

איך מחברים בין העברת מסרים מדויקת ומעצימה לבין הקשבה אקטיבית ותקשורת פתוחה במציאות מורכבת. 
בפרק מפרק ד״ר נועם פיינהולץ, מספר סיפור התאגידי, מומחה לסטוריטלינג עסקי וארגוני את המרכיבים שהופכים סיפור לטוב יותר בפגישות פנים ארגוניות, או שיחות טלפון.
אז נכון שהאסוסיאציה הראשונה היא: פעם אחת לפני שנים רבות הייתה חברה שהיו בה מנהלים ועובדים...״ אבל נועם טוען כי הסטורילינג יכול להגיע מכל מיני מקומות, אפילו מהנתונים (data) והוא מדגיש מהם הכלים לבחינה ולבניית הסיפור בארגון שיגע באנשים בתוך הארגון וגם באלו בחוץ.
סיפור הוא גם שאלה של תזמון ואתם מוזמנים להקשיב לפרק ולהבין מדוע מנהל סטארטאפ נוהג לשלוח וואטסאפ עם הודעות מפרגנות דווקא בחצות הלילה.
האזינו לפרק שייתן לכם כלים פרקטיים לדיוק המסרים ולספר את הסיפור שלכם נכונה.

פרק 41: איך לשהות עם כאב

״צריך להתאמץ על השמחה כי העצב בא לבד״ מצטטת גל נסים-עמנואל את סבתה ובאמת ב-2015 כאב גדול התפרץ לחייה, לאחר שאחיה מושיק נסים ז״ל מת מאובדנות. גל היא מנכ"לית ומייסדת ארגון מש״ה - מלים שעושות הבדל למניעת אובדנות. לכאב, היא אומרת, צריך לתת מקום, באופן אישי מול עצמך ומול הסובבים. הבעיה היא שאנחנו תמיד מנסים להדוף את הכאב ולהתנגד לו ואז אנחנו פוגשים את הסבל והוא הופך להיות רעיל.
אז מה עושים עם הכאב והמחנק שמגיע איתו? לתת לכאב לנוע, להשתנות, על מנת שלא נכלא בתוכנו את המחנק והסבל.
גל מציעה כלים להתמודדות עם הכאב, כי כשלא מדברים על זה ולא נותנים לכאב ביטוי, מתבוססים בסבל ומכאן במקרים היותר קשים, גם הסכנה באובדנות.
אם אתם או מישהו שאתם מכירים נראה סובל ואף בסיכון לאובדנות פנו לבקש סיוע.
הקשיבו לשיחה עם גל שמספרת איך צומחים מתוך הכאב.

פרק 40: מנהיגות תודעתית

בתקופות של משבר בעצימות גבוהה, כמו זה שאנו חווים כאנשים וכמדינה באופן מתמשך מאז 7 באוקטובר, הדיאלוג בין המציאות החיצונית ובין הרגשות והמחשבות, מצריך מאיתנו לנהל את התודעה שלנו. אחרת, הכאוס משתלט על הכל ומנהל את התגובות והרגשות שלנו באופן כזה ששולל מאיתנו בחירה.
ד״ר מתי הר-לב, מומחית למדעי המוח והקוגניציה ויוצרת השיטה למנהיגות תודעתית מציעה לתרגל תודעה באופן יומיומי, כך שבעתות משבר יהיה לנו עוגן להישען עליו, או אם תרצו שריר מאומן.נכון, זה לא נשמע בהתחלה פשוט, אבל לאורך הפרק ד״ר הר-לב פורטת הלכה למעשה את המושגים הקשורים לתודעה, כיצד הם פוגשים כל אחד מאיתנו במציאות וגם, אורן מתרגל ביחד עם ד״ר הר-לב תודעה בשיטת נה״ר. תחילה על ידי נשימה, אחר כך בהתבוננות על הסיטואציה ולבסוף להגדיר את הרצון. הם מפרקים ביחד את המחשבות והרגשות.האזינו לפרק משנה תודעה ואחרי שתסיימו, נמליץ גם להאזין לפודקאסט ״מדברות מנהיגות״ של ד״ר מתי הר-לבוהילה מזור.

פרק 39: לחיות מתוך שמחה

החודשים האחרונים מילאו את כולנו עצב גדול, ובתוך זה אנחנו תוהים האם יש לנו רשות פנימית גם לשמוח, ואם כן, איך בכלל עושים את זה? ג׳ף גורדון, ממייסדי הליצנות הרפואית בישראל, מטפל בדרמה ומנחה יוגה צחוק, מנסה לעזור לנו למצוא את השמחה וליישב את הסתירה בין התקופה לבין הצורך הפנימי להרגיש משהו אחר, אופטימי יותר, משחרר ומרפא.״בכל אחד יש ליצן פנימי שמאפשר לנו לחיות בתוך הקונפליקט של העצב והשמחה״ אומר ג׳ף, שפוגש אנשים בבתי חולים במצבם הפגיע והמדוכדך. במקומות הללו ג׳ף נדרש להיות ער לרגישות, לא לבוא בשמחה של 200 קמ״ש, אלא לעזור לחולים ומשפחותיהם, למצוא את השמחה הפנימית לצד העצב. לפעמים בניסיון לשבור את הקרח ולנסות לחפש אצל המאושפז את הליצן הפנימי, דווקא ג׳ף הלבוש כליצן, נדרש לפגוש את העצב שלו, ולגייס את השמחה של המטופל ומשפחתו. האזינו לפרק שיעזור לנו להבין איך אפשר להחזיק עצב ושמחה בו זמנית.

פרק 38: אושר בימי מלחמה

השבוע אנו מציינים חצי שנה למלחמה, שישה חודשים של כאב ואובדן ו-180 ימים בהם 134 חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס.
זו תקופה קשה להכלה והשאלה האם בתקופה כזאת מותר לדבר על אושר ולנסות למצוא נקודות חיוביות?
מיטל גלבוע, מומחית בפסיכלוגיה חיובית ומנחת קבוצות, טוענת ש-״ליפול זו לא תוכנית עבודה״. יש חשיבות למצוא גם נקודות אור ולעשות פעולות שמיטיבות איתנו במציאות הקשה שנכפתה עלינו.
אנחנו נדרשים לעשות עבודה על עצמינו, עכשיו יותר מתמיד, זהו צורך הישרדותי. פסיכולוגיה חיובית לא מבקשת להכחיש שרע ולא לתת מקום לרגשות קשים. אבל, מכיוון שטבע האדם הוא להתמקד בדברים השליליים, חשוב לא לשקוע ולמצוא את הפעולות, האירועים וההרגלים הקטנים שיעשו לנו טוב ולחפש איך להתקיים בתקופה הסוערת הזאת בראש זקוף.
האזינו לפרק שיזכיר לנו שיש לנו יכולת (ואולי אף חובה) לנהל את האושר שלנו.

פרק 37: מטראומה לצמיחה

תאונה קשה, לפני 25 שנה, שינתה את חייו של נתי גרוברג, שהיה אז רק בן 29, נשוי עם תינוק ״מהחופש עם האופנוע והרוח הנושבת לאני לא שווה כלום ואין לי ערך. זו הרגשה נוראה, לפעמים משפילה, של סטיגמה עצמית שאני רק נטל על המשפחה והסובבים אותי״, כך הוא מתאר את גודל המשבר. מהחווייה הטראומאטית הזאת נתי צמח, וכיום הוא מנהל את המרכז לרכיבת אופניים בית שניאור של עמותת אתגרים, הוא ספורטאי פראלימפי, מרצה ומאמן אישי. זה דורש ממנו עבודה עצמית גם כיום ברגעים שהטראומה והעצב מציפים אותו.
בפעם הראשונה שנתי הרגיש שאפשר לצמוח הייתה כשרכב על אופניים. הוא בנה את הביטחון העצמי שלו בהדרגה והחליט שהוא רוצה לטרוף את החיים ובעיקר הוא קיבל את ההבנה שהנכות איננה הסוף. ב-2008 תאונה קשה נוספת, שלחה את נתי לשיקום נוסף והוא למד שמי שיש לו מוגבלות צריך ללמוד לראות שיש גם הרבה אפשרויות. הבעיה, שלא תמיד מי שמלווים אותם, קרובים ככל שיהיו, מאמינים בהם. נתי משתף בתובנות ובתהליכי העבודה עם נכים ומשפחותיהם ששינו את חייהם. בסופו של דבר, הרבה אמונה אישית וסביבה תומכת יובילו אדם עם מוגבלות ״למצוא את הצעד הראשון״ כדבריו של נתי ומשם רק לצמוח. עד כמה לצמוח? נתי גרונברג כבר התחרה באיירון מן!
 
 
 

פרק 36: מחזירים את האמון באמון

אין כיום ארגון או חברה עסקית מצליחה שהאמון אינו חלק מרכזי בליבה שלהם ושל חבריהם. מנהלים מבינים, שהאמון ההדדי, שלהם בעובדים ובשאר מחזיקי העניין, ושל העובדים בהם הוא קריטי להצלחה ולהגשמת היעדים. 
דווקא כמדינה אנחנו פועלים הפוך, אומר עמרי גפן, שותף בקבוצת גומא גבים ומומחה בתחום השיתופיות, האמון, מו״מ וגישור. המגמות הללו של חוסר אמון צרובות בחברה הישראלית כבר שנים רבות.
אז איך יוצרים אמון בתקופה של חוסר אמון? מתחילים מהבסיס. במקום לנסות לקבל את האמון מאנשים אחרים, אנחנו צריכים להתמקד תחילה במתן אמון באחרים. זה עוזר לפורר חשדנות ובהמשך לזכות באמון חזרה. איך אנחנו יודעים? בין היתר, במלחמה האחרונה, אנשים מכל המגזרים, גם כאלו שהיו בהתנגשות פוליטית, מצאו את עצמם נלחמים ביחד בעזה וידעו שחייהם תלויים בחיי חבריהם ולהיפך. האמון הזה, יצר שיח חדש.
האזינו לפרק שיחזיר לכם את האמון באמון.

פרק 35: הרווח שבין המילים

הדס אלמוג, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת AppsFlyer, היא במידה רבה הפוסטר של עולם העבודה המשובש והמשתנה. היא מנווטת כמעט בכל רגע בין ערוצי תקשורת רבים, מול מנהלים, עובדים, בין אם פנים אל פנים ובין אם בסלאק, בווטסאפ, במייל או ברשתות החברתיות. והתקופה האחרונה? בטח לא הקלה.  
״אתה כל הזמן מחזיק צירים מאד הפוכים״ מספרת הדס על האתגר הגדול שיש בחברה גלובאלית להתנהל מאז 7 באוקטובר, כאשר גברים ונשים משרתים או חוזרים ממילואים, אחרים פונו מבתיהם. איך מדברים איתם? אילו מילים הן הנכונות? איך מצד אחד נותנים להם את כל מעטפת התמיכה, וכמובן איך מחברים אותם מחדש לעשייה היומיומית. כי כנגד זה, צריך לזכור, ישנם הלקוחות בחו״ל, שרוצים לקבל את השירות עבורו הם משלמים כשההוויה בישראל אינה מצדיקה מבחינתם פשרות.
אז הדס אלמוג מוצאת שהיא מתכננת, מדברת וכותבת, יום אחר יום, כי המלים עוזרות להוציא לפועל רעיונות, לפתור בעיות ולשקף רגשות.
ובמירוץ הזה, דווקא הודעת ווסטאפ מאורן גרמה לה לעצור, להרהר ולהתארח בפודקאסט כדי לחקור את הרווח בין המילים.

פרק 34: מתנת ההקשבה

במירוץ חיי היומיום של כולנו, אנחנו נוטים לוותר, גם אם לא באופן מודע, על ההקשבה. זה יכול לקרות לנו עם בני משפחה, אנשים מהעבודה או אפילו סתם אנשים שאנחנו פוגשים ברחוב. מעבר לפגיעה בדיאלוג ובחשדנות שזה מייצר, אנחנו מפספסים ערך חשוב בהקשבה.
שרי ג׳קסון קליין, מייסדת המרכז הישראלי להקשבה, מגישת הפודקאסט ״הקשבה זה הדיבור״, מספרת שעצם ההקשבה היא כמובן נתינה עבור הזולת, אבל יש בזה גם ערך אגואיסטי של קבלה. אם הקשבתי למישהו, אני גם נהנה מערך הנתינה ואהיה מאושר יותר. נכון שזה גם דורש החלטה לרצות להקשיב, אבל יותר מהכל זה דורש תרגול.
איך עושים את זה? מוזמנים ללחוץ Play ולהקשיב.
בנוסף, ב-15.3.24 יתקיים כנס ההקשבה 2024 - בדרה, בהנהגתה של שרי ג'קסון קליין. לחצו כאן לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים
 

פרק 33: לחפש את התקווה

״אופטימיות היא לא תמיד דבר פרקטי בימי מלחמה״ אומרת עירית דורטל, יועצת ארגונית, מנטורית בשיטת הגשטאלט והבעלים של דורטל ID יועצים ובנוסף מתרגלת ומלמדת את תורת החשיבה הכרתית של ימימה. כבר לפני שנים עירית הבינה ששיטות העבודה שלה צריכות להשתנות. אם בעבר היא הייתה מגיעה לארגון וישר מחפשת את נקודות התורפה ומה חסר לאותה חברה, כיום עם כניסתה לארגון כיועצת, עירית מסתכלת על חצי הכוס המלאה, מה יש ומקשיבה לאנשים. רק אחר-כך היא תבחר רק שלושה או ארבעה דברים קריטיים שצריך לשנות. הבסיס להכל, היא אומרת, זה ההקשבה. אם מנסים ליישם ברמה הלאומית שלנו כמדינה, הרי שאנחנו צריכים להתחיל להקשיב האחד לשני. הימין לשמאל, החרדים לחילוניים ומתוך זה לבנות את ההווה והעתיד של כולנו.

פרק 32: טיפוח חוסן ויציבות באמצעות מיינדפולנס

ד״ר יובל צור, מרצה לייעוץ ארגוני ופסיכולוגיה חיובית, מנחה מיינדפולנס וחבר בצוות פלוס, מתארח ומספר כי לאורך הקריירה הצבאית, כטייס חיל האוויר, חסרה חווית השגשוג והפריחה. עם פרישתו, הרגיש שהוא זקוק לדרך חדשה ומשם התוודע לתחומי הפסיכולוגיה החיובית והמיינדפולנס, בהם הוא עוסק היום.בפרק מסביר יובל כיצד תרגול מיינדפולנס (תשומת לב מודעת לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות) ממקד את האדם בהווה ומרגיע את הלחצים, שמעוררות המחשבות מהעבר או הדאגות על העתיד. יובל משתף שתרגול נוכחות מודעת עוזר להתמודד עם הלחצים וקשיי היומיום - מה. שבאופן פרקטי משפר תפקוד. עם זאת צריך לזכור שזה לא פותר בעיות אלא מאפשר להתמודד איתן מתוך איזון ויציבות, וזו התרומה המשמעותית לאיכות החיים ולהפחתת לחץ.יובל מציע כלים לטיפוח יציבות במצבי לחץ אקוטיים כמו אלו שאנו פוגשים בימים אלו, לצד כלים לטיפוח חוסן ואיזון בימי שגרה.ואיך מיישמים את זה בארגונים? כבר היום יש ארגונים עסקיים, בהם קיימים חדרי מיינדפולנס ומאפשרים מפגשי תרגול, למי שחפץ בכך. לצד התרגול הפורמלי, לא פחות חשוב לאמץ הלך רוח של מיינדפולנס גם במקומות עבודה, למשל לפתוח פגישות עבודה ברגע של צ'ק אין, עצירה להתבוננות עצמית ומיקוד, ואולי גם סבב שיתוף איך מרגיש כל אחד ואחת מהנוכחים.האזינו לפרק שיסייע לכם להתמודד במצבי לחץ, ולטפח יותר איזון, חוסן ויציבות. אנחנו לא נהפוך למומחי מיינדפולנס אבל נוכל לקבל כמה כלים פרקטיים לשיפור האיזון והפחתת לחץ בחיינו. כדאי, לא?

פרק 31: מהי מנהיגות שאקטי?

פרק נוסף שהוקלט בימי מלחמת חרבות ברזל, בחיפוש אחר שאלת סוג המנהיגות הנדרשת בישראל. האם אחרי שנים של מנהיגות גברית, אנחנו יכולים במדינה לאמץ את מה שכבר קורה בתוך ארגונים ולהחיל מנהיגות עם מאפיינים נשיים, לא כל שכן לבחור בנשים כמנהיגות? איריס שדה, יועצת ארגונית, מנחת קבוצות והנציגה בישראל של מנהיגות שאקטי, פורטת את המאפיינים של מנהיגות גברית ומנהיגות נשית שחשוב שמנהלים, מנהלות, מנהיגים ומנהיגות יאמצו.
לא פעם, נשים רבות מאמצות מאפיינים של מנהיגות גברית, ובעולם הניהול בארגונים,דווקא הגברים מתחילים לאמץ מאפיינים של מנהיגות נשית. מודל מנהיגות טוב, ישלב בין המאפיינים החיוביים של שני סוגי המנהיגות ואיריס כבר רואה את היישום של זה בשטח בתוך ארגונים. וכאופטימית מטבעה, היא סבורה שבעתיד הלא רחוק גם המנהיגים הבאים של מדינת ישראל יהיו כאלה.

פרק 30: איך יוצרים משחק חברתי חדש?

מלחמת ״חרבות ברזל״ מזמנת לנו הזדמנות לחשוב מחדש על תפקידנו בתוך המדינה, כמו גם על מערכת היחסים שלנו עם השלטון.
רונן גפני, יזם, פילוסוף עסקי, מפתח משחק Fresh-Biz ומחבר משותף של הספר היזמים החדשים, מציע לנו להסתכל על העולם כזירה של משחקים. המשפחה שלנו היא משחק, מקום העבודה שלנו הוא משחק ומערכת היחסים שלנו כאזרחים עם השלטון היא משחק. בכל משחק כזה יש מטרות, יש חוקים ויש משתתפים. אם נבין את זה, נוכל לשנות את הכללים וליצור משחק חדש התואם את רוח התקופה ומספק מענה לצרכים רחבים יותר.
רונן מציע, וכבר מיישם הלכה למעשה, מבנים בהם יש כללי משחק חדשים המבוססים על יצירה משותפת, על ריבונות עצמית, על חופש ועל שזירה בין יכולות וידע של אנשים במחלקה אחת, לאנשים במחלקה אחרת, כאשר האנשים המקשרים הם בעלי ידע בשתי המחלקות וכך מסייעים לקבל החלטות, שמטיבות עם כולם ומסייעות לקדם את מטרות הארגון. היכולת להצליח במבנים שכאלו, תלויה בשותפים, במידת מחויבותם וביכולת לנווט בתוך מורכבות מתוך שותפות ודיאלוג.
האזינו לפרק שמציע כיוון והצצה לאפשרות לשחק משחק חדש, שכל כך נדרש פה, אחרי שנוכחנו בכישלון המשחק הישן.  

תרגול מדיטציה עם אסף סטי אל-בר

אסף סטי אל-בר שהתארח בפרק 29 ובו דיברנו על חמלה בימי מלחמה, הקדיש לכולנו במהלך הפרק זמן תרגול מדיטציה ואתם מוזמנים לשוב ולתרגל עם קולו המרגיע של אסף. לחצו כאן לפרק המלא חמלה בימי מלחמה עם אסף סטי אל-בר

פרק 29: חמלה בימי מלחמה

רבים מאיתנו חשים מאז השבעה באוקטובר חוסר אונים. איך מגשרים, בין הרוע הצרוף שבו פגשנו כמדינה, כעם וכאנשים פרטיים לבין הצורך להמשיך את החיים בעולם הזה? האם אפשר לדבר עדיין על חמלה בעולם הזה? ומה עושים עם הכעס, העצב וכל קשת הרגשות שממלאים אותנו בשבועות האחרונים?
אסף סטי אל-בר, מתרגל ויפאסנה ובודהיזם טיבטי תוך טיפוח החמלה, מסביר מהי חמלה וכיצד אפשר לטפח חמלה גם בימי מלחמה. וכדי לעזור מעט לשחרר את המועקה, אתם מוזמנים לתרגל במהלך הפרק תירגול קצר להגברת חמלה.

פרק 28: מנהיגות בשעת משבר

יש הבדל בין להיות מנהל לבין להיות מנהיג. הפער ביניהם מתגלה במלוא עוצמתו ברגעי משבר, כמו מלחמה, וכולנו חווים זאת כעת במציאות שלנו. כוכבית ארנון, מרצה, מלווה עסקים ולשעבר סמנכ״לית בכירה בהראל ביטוח, מדגישה כי מנהיגים מספקים אנרגיה למערכת, יודעים לטעת תקווה גם בשעות משבר ולהשתמש בשפה מתאימה. בתחילת משבר יכולים להיות רגעים של הלם שיקבלו ביטוי אף בחוסר תגובה. הצעדים הבאים, רגע אחרי שמעבדים את השבר, יהיו אופרטיביים. במצבי משבר מנהיגים נוטלים אחריות כצעד מרכזי ביצירת אמון ויודעים לגלות חמלה לצד נחישות כדי לנהל את הסיטואציה ובמקביל לשמור את האנשים מחויבים.

פרק 27: כולנו בחדר – לכל אחד יש קול

ליצור מתוך חדוות יצירה אמור להישמע דבר פשוט שכולנו יכולים ליישם. אלא שבמציאות שמחת חיים אמיתית ואותה חדוות יצירה מתרחשות פחות ממה שכולנו היינו רוצים, לא כל שכן בעולם העבודה. טובה אורבוך, יועצת ארגונית בכירה, מובילת הגישה הייעוצית הדיאלוגית והראשונה ליישם בארץ כלים כמו חקר מוקיר והמרחב הפתוח, הרחיקה עד ארצות הברית כדי לחפש את הקול הייחודי שלה. שם, במקרה, כשפגשה את טכנולוגיית המרחב הפתוח, השתנתה כל תפיסת העולם שלה. טובה הסכימה לשמוט את הכמיהה והאשליה להיות מומחית יודעת כל, ולהיפתח להקשבה אחרת למגוון הקולות במערכת, מתוך אמונה כי לכל מרכיב במערכת יש קול חשוב ותפקיד רלוונטי בשירות המסגרת. מאז טובה מלווה מערכות אנושיות ביישום התפיסה והכלים האלו, ומאמינה כי חדוות יצירה יכולה להתקיים כשהפרט והארגון מוכנים לכרות ברית. ברית אנושית, שמושתת על אמת, ועל רגשות ומאפשרת ביטוי עשיר ומגוון של צורכי הפרט, כחלק משמירה והעלאת ערך הארגון. וכך למשל, ספקים יכולים לעיתים להכיר ארגון טוב יותר מאשר המנהלים בו ולהאיר דברים חשובים.
האזינו לפרק שמציע נקודת מבט רעננה על המפגש בין חירות ואחריות ומזמין ריקוד אנושי בין יחודו של הפרט ליחד של המערכת.
פרק זה הוקלט לפני המלחמה, ויש לו רלבנטיות במצבנו כיום גם בכל הנוגע להתארגנות עצמית וגם בהקשר של הברית שמתקיימת ביננו.

פרק 26: אושר לכולם - פסיכולוגיה חיובית מהאקדמיה לרחוב

כילדה בודדה חברתית עם ביטחון עצמי נמוך, הרגישה ד״ר שלהבית שמחה אושר, עמוק בנימי נפשה שהיא צריכה למצוא את החיוביות והאושר. כמי שגדלה בבית דתי פנתה תחילה ללמוד את כתביו של הרב קוק ומאוחר יותר הבינה, שלהבית, שנושא הפסיכולוגיה החיובית בוער בה. אז היא יצאה למסע בארצות הברית, הקימה ערוץ טלוויזיה מקומי שהוקדש לפסיכולוגיה חיובית ובמקביל גם למדה. האושר לא מיהר לדפוק על דלתה, מה שהוליד גם תקופות של חיפוש והתמודדות.
את לימודי הדוקטורט הקדישה להנגשת כלים של העצמה ופסיכולוגיה חיובית לנוער שההשכלה האקדמית לא נגישה לו, בין היתר מתוך הבנה שאלו היו חסרים לה בצעירותה. וכך, מי שמחפש תוכן בעל ערך מונגש וכיפי המבוסס על מחקרים מעמיקים בתחום הפסיכולוגיה החיובית ימצא ערך גדול בעשיה של ד״ר שלהבית שמחה אושר, שהרחיקה עד אדינבורו בסקוטלנד עם פסטיבל פוסיפסט (PosiFest) - פסטיבל פסיכולוגיה חיובית והיעד הבא? ישראל כמובן, כי כולנו זקוקים לזה.
האזינו לפרק שנותן השראה כיצד ניתן לחבר בין מגדל השן של האקדמיה לחוכמת החיים של הרחוב.
והיכנסו לקרוא עוד על פסטיבל PosiFest שמגיע לישראל: https://www.posifest.uk/
 

פרק 25: אושר מבעד לסורגים

גונדר משנה ד״ר קתרין בן-צבי בונאן, ראש מחלקת חטו״ש (חינוך טיפול ושיקום) בשירות בתי הסוהר מאושרת בעבודתה. על-אף שמדובר בעבודה עם אנשים שחירותם נשללה כצעד ענישה על עבירות פליליות, ד״ר בן צבי בונאן אוהבת כל רגע בעבודה שלה, ותתפלאו, אפשר להביא את האושר לתוך מתקני הכליאה. אבל, לא הכל ורוד. הארגון סובל ממשבר אמון, ממחסור אדיר בכוח אדם וגל ההתפטרות דלדל את השורות עוד יותר.
אז איך מצליחים לשמר את העובדים, אלו שהיומיום שלהם כולל מפגשים לא פשוטים עם עבריינים? ואיך דווקא בארגון ממסדי שאמור להיות עם כל תחלואי הניהול הישן, דווקא רואה לנגד עיניו את הקידום והגיוון התעסוקתי של האנשים בארגון.
האזינו לפרק שיאפשר לכם הצצה את האושר שמאחורי הסורגים.

פרק 24: לעבוד עם החיובי זה אחלה סטארט-אפ

 
עדי (דידי) עזריה, יזם ומשקיע בחברות הייטק ומנכ״ל חברת  Workiz, מצא את הפלוס.
מי שפירק בתור ילד את טייפ הסלילים רק כדי להבין איך זה עובד. הפך את תכונת הסקרנות ליתרון - הרצון להבין תהליכים ואנשים. עם השנים דידי למד דבר נוסף, שהטייפ המפורק הוא לאו דווקא כישלון. במשך השנים הוא למד שבניתוח כישלונות, צריך לנסות למצוא איזשהו קצה חוט או עוגן של הצלחה, כי לא פעם, יהיה עובד שיצליח להפוך את היוצרות.
בקשרים עם האנשים בתוך החברה, דידי מחפש את העוגן החיובי, דרך הדברים הקטנים היומיומיים שבחוויה האישית שלו כמנהל, הופכים חברה ליותר ממקום עבודה. כחלק מזה דידי מסתובב במסדרונות ומנהל סמול טוק עם העובדים ומקיים פגישות עם עובדים מחוץ למשרדים, כי זה יוצר דיאלוג טוב שמשרת את כולם.
איזון בית-עבודה הוא מרכיב חשוב, אלא שדבר אחד זה להגיד לעובדים שהם רשאים לצאת מוקדם כדי להיות עם הילדים, אבל אם רוצים שכולם ידעו שהפנאי הוא חלק מניהול בריא של קריירה, הם צריכים לראות את המנהל, במקרה הזה דידי, יוצא בימים קבועים בשעה שתיים בצהריים.

פרק 23: על מנהיגות מודעת בעידן של יציאה מהדעת

ד״ר קרן צוק, מייסדת ומנכ״לית Wisdom to Lead, יועצת ארגונית וכותבת הספר Mindfuly Wise Leadership.
בעבודת הדוקטורט קרן מצאה כי מיינדפולנס הוא המאפיין החשוב ביותר למנהלים בעת הזאת. מה זה אומר בפועל? לרוב בני אדם מנוהלים על ידי הרגשות וקרן סבורה שהגישה הנכונה צריכה להיות אחרת. מנהלים צריכים לחשוב על עצמם כנותני שירות, ללקוחות שלהם ולעובדים. הם צריכים ללמוד להקשיב לעצמם ולחוויה הפנימית שלהם, וגם לדעת לנהל את אותם רגשות ובמקום להיות מנוהלים על ידם. כי כשאנחנו בתחושה רעה, בין אם עצב, כעס או תסכול ומקשיבים לעצמנו ומנהלים את החוויה הפנימית הלא טובה במקום לתת לה לקבוע עבורנו כיצד נגיב - אז אנחנו יכולים לבצע שינוי משמעותי.
דרך אחת ליישום היא על ידי תרגול מדיטציה ולו הקצרה ביותר, או אפילו להקשיב לשיר בין פגישות. העצירה הזאת וניקוי המחשבות יכולים לסייע לשפר את איכות החיים ואת איכות העבודה.